עמותת "תשמע אותי" תכננה להשיק את פרויקט "מרכז משבר" רק בסוף 2020, מתוך צורך לגייס משאבים אנושיים וכלכליים נוספים. עם זאת, על רקע מגיפת הקורונה שסחפה את ישראל, כמו גם את שאר העולם, וגרמה הגבלות ניהוליות, כלכליות וחברתיות, נאלצנו להוציא את הפרויקט במתכונת חירום באופן מיידי ולהתחיל בהרצת הפיילוט של הפרויקט כבר במרץ השנה.

​

בתקופת המגפה, הבעיה של מתן סיוע חירום לקבוצות החברתיות הפגיעות ביותר באוכלוסייה הפכה כה חריפה עד כדי התערבות של הנציבות העליונה של האו"ם לזכויות אדם. נציבות האו"ם לזכויות אדם פרסמה מדריך מיוחד למאבק במגפה, שקורא, בין היתר, להגנה ולשמירה על זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות: "אמצעים למאבק במשבר, כמו גם סיוע רפואי והגנה חברתית, צריכים להיות נגישים לכל אחד, כולל אנשים עם מוגבלות, ללא שום אפליה ... חשוב ביותר להבטיח גישה לאנשים עם מוגבלות ומשפחותיהם לסיוע כלכלי נוסף ותמיכה חברתית, מכיוון שרבים מהם תלויים בשירותים, אשר מתן שלהם הושעה וייתכן כי אין להם אמצעים לספק את צרכיהם הבסיסיים" (29.04.2020)

​

https://www.ohchr.org/EN/NewsEvents/Pages/COVID19Guidance.aspx

 

התורמים שלנו הם בעיקר עסקים קטנים ובינוניים, אשר את תרומתם קיבלנו בהכרת תודה ואיתם קיווינו לעבוד בהמשך דרכנו. כתוצאה מהכרזת הסגר, חלקם הפסיקו את עבודתם, בעוד שאחרים עמדו על סף הישרדות. כתוצאה מכך, מצאנו את עצמנו ללא כל תמיכה כספית מצידם.

​

למרות הכול ובהסתמך רק על היכולות והמשאבים המוגבלים שלנו, ריכזנו את כל מאמצינו במתן סיוע חירום לחרשים וכבדי שמיעה, שרובם היו במצב נואש. העמותה עברה לעבוד במתכונת 24/7 ופתחה את "הקו האדום" של תקשורת חירום כדי לייצג את המטופלים שלנו בשיחות טלפון או אונליין מול מוסדות ממשלתיים, בתי חולים, בנקים, חברות ביטוח, שירותים חברתיים ועוד. 

​

הניסיון שצברנו בתקופת חרום זו, מאפשר לנו להסיק מסקנות מסוימות ולסכם מספר תולדות.

​

שהייה בבידוד הבליטה  את בעיית האלימות במשפחה בחדות והמצב אף החמיר. חרשים וכבדי שמיעה, אשר נשללה מהם אפשרות לתקשורת ישירה מחוץ למסגרת הצרה של המשפחה, חווים אי נוחות פסיכולוגית מוגברת, המעוררת קונפליקטים ותוקפנות. מספר משמעותי של פניות היה קשור בדיוק לבעיות של התנהגות סוטה במשפחה. עבור מטופלים רבים שפנו אלינו עם בקשה לעזרה, העמותה "תשמע אותי" הפכה למקום של תקווה אחרונה, המסוגלת לכבות את התפרצות האלימות במשפחה.

​

בעיות של אובדן עבודה, פיטורים, הוצאה לחופשה ללא תשלום, נוהל קבלת דמי אבטלה, לוגיסטיקה בתנאים של הגבלת תחבורה ציבורית או עצירתה המחלטת ועוד בעיות רבות אחרות הקשורות בתעסוקה ובאובדן מקור הכנסה, הפכו לנפוצות ביותר בקרב הפניות למרכז המשבר שלנו. הכנו מסמכים עבור המוסד לביטוח לאומי ושירות התעסוקה, היינו בקשר רציף עם פקידים, נתנו ייעוץ משפטי כיצד לקבל סיוע מהמדינה, ושלחנו פניות לשירותים ציבוריים. המתנדבים שלנו הפכו למתווכים בין עובדים למעסיקים, יצרו קשר עם בנקים לגבי בקשות לדחיית תשלומי הלוואות ומשכנתא, יצרו קשר עם חברות ביטוח, ביקשו להחזיר כסף ששולם בעבר לגני ילדים, מועדוני ספורט ומועדונים שלא עבדו במהלך ההסגר.

​

מקום משמעותי בין הפניות תפסו סוגיות של טיפול רפואי. העמותה "תשמע אותי" הייתה בקשר רציף עם קופות חולים, בתי חולים, מרפאות ורופאים. המגיפה השפיעה לרעה על תוכניות של המטופלים שלנו לקבל טיפול רפואי. אנו, מתנדבי העמותה, תיאמנו עבורם תורים חדשים, ביטלנו או העברנו ניתוחים מתוכננים ובדיקות רפואיות, סיפקנו שירותי תרגום מרחוק לשפת הסימנים לחירשים וכבדי שמיעה המקבלים טיפול רפואי. נתנו עדיפות מוחלטת להכנת פעולות דחופות, ניתוחי חירום והליכים רפואיים חיוניים. במצבים אלה, המתנדבים שלנו, הגיעו למקום וסיפקו תמיכה ישירה לנזקקים, למרות סכנת ההדבקה בנגיף.

​

לבסוף, הזרם העצום של הפניות למרכז המשבר של הארגון שלנו, והאמון שנתנו בנו הפונים, מראים כי בהשוואה לישראלים ילידי הארץ עם לקויות שמיעה, אזרחים חירשים וכבדי שמיעה "דוברי רוסית" (כולל עולים חדשים) חווים בידוד חברתי ומידעתי הרבה יותר גדול. רבים מהם אינם שולטים בכישורי השפה העברית ברמה הבסיסית ביותר, ושפת הסימנים בעברית שונה משפת הסימנים ברוסית ומצריכה מיומנויות, הכנות והכשרות מסוימות. לפיכך, העמותה "תשמע אותי" הפכה למרכז של מידע חיוני בכל תחומי החיים בזמן המגיפה עבור חירשים וכבדי שמיעה.