עמותת תשמע אותי (ע"ר) 

על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, יותר מ -5% מאוכלוסיית העולם - 360 מיליון איש - סובלים מאובדן שמיעה. עד שנת 2020 צפוי מספרם לעלות ביותר מ- 30%. על פי הסטטיסטיקה, 14% מהאנשים בני 35 עד 65 שנים ו -30% - מעל גיל 65 שנים סובל מבעיות שמיעה מסוג כלשהו.

​

לרוע המזל בישראל אין נתונים מדויקים על מספר האנשים הסובלים מאובדן שמיעה מלא או חלקי. בהתבסס על מדדי ה-WHO המשקפים את מבנה המגדר והגיל של חירשים וכבדי שמיעה במדינות מפותחות, ניתן להסיק מספר מסקנות ביחס למדינה שלנו. הסובלים מחירשות מוחלטת או חלקית: ילדים מתחת לגיל 14 שנים - 990 115 איש (ממוצע עולמי - 0.5% מכלל האוכלוסייה); נשים וגברים מגיל 15 ומעלה - 132,640 ו -141,190 איש בהתאמה (4.4% ו -4.9%); אנשים מעל גיל 65 - 162,435 אנשים (18.4%).

  / מקור: מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 06.27.2016 /

​

על פי מחקר שנערך על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 2017, 13% מהנשאלים מעל גיל 20 (כ-731 אלף איש) השיבו כי הם סובלים מבעיות שמיעה מסוג כלשהו. מתוכם 11% (כ- 595 אלף) חווים קשיים קלים, ו 2.5% בקבוצה זו (136 אלף) סובלים מליקויים חמורים, או שהם לא שומעים כלל. במקביל, אדם אחד מתוך עשרים בגילאים 20-44 חווה בעיות שמיעה מסוימות, 15% - בגיל 45-64 שנים ו 28% - מעל גיל 65. ברור שעם הגיל, שיעור האנשים הסובלים מצורות שונות של לקות שמיעה עולה בהתמדה. כמחצית מהאוכלוסייה מגיל 75 ומעלה (47%) מגלה סימנים בולטים של אובדן שמיעה, ו -13% סובלים מבעיות קשות או שאינם יכולים לשמוע כלל. יש להכיר בכך שמספר החירשים וכבדי השמיעה בפועל גדול יותר ממה שהתוצאות הראו, שכן הנתונים שהושגו לא כללו אזרחים החיים במוסדות מיוחדים לחולים ולזקנים. בנוסף, לא התראיינו אנשים שלא היו מסוגלים להשתתף בסקר בגלל ליקוי שמיעה.

/מקור: "לקט נתונים בנושא לקויי שמיעה בישראל לרגל יום השמיעה הארצי" 2017/.

​

בנוסף למדדים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, יש גם מידע נוסף הקשור למצבם החברתי של חירשים וכבדי שמיעה בישראל. אנו מדברים על אותם אזרחים עם ליקויי שמיעה המקבלים עזרה כלכלית מארגונים ממשלתיים. לפיכך, על פי המוסד לביטוח לאומי בשנת 2015 -  4,594 אנשים מתחת לגיל 18 ו- 17,534 מעל גים 18 עם לקויי שמיעה קיבלו קצבת נכות. משנת 2006 עד 2015, מספרם גדל ב- 49%.

​

המחלקה לשיקום במשרד לביטוח לאומי גם מעניקה עזרה לאנשים עם לקות שמיעה. מספר הזכאים להחזר עלויות בגין רכישת מכשירי שמיעה וציוד מיוחד אחר לשימוש יומיומי מתוך "סל התקשורת" הסתכם בשנת 2015 ב- 5,956 איש. בנוסף, המשרד מספק שירותים מסובסדים למתורגמנים לשפת הסימנים. מספר הזכאים לשירותים כאלה הסתכם באותה השנה ב- 7,647.

​

חוסר מספרים מדויקים במערכת הסטטיסטית הלאומית עבור אזרחים עם צרכים מיוחדים בכלל, וליקויי שמיעה בפרט, אינו רק בעיה אקדמית. עקב היעדר נתונים לא ניתן לקבוע עד כמה מספר האנשים המקבלים תגמולים מהמוסד לביטוח לאומי, סיוע רפואי ושירותים המסובסדים תואם את מספר האנשים שבאמת זקוקים לסוגים חברתיים מסוג זה.

 / מקור: מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 27.06.2016/.

​

לצד אי שלמות המידע על המספר הכולל של אזרחים עם לקות שמיעה, המצב חמור אף יותר במספרם של החרשים וכבדי השמיעה הישראלים דוברי הרוסית, כולל עולים חדשים. בעניין זה ניתן להסתמך רק על נתונים עקיפים. אם כן, מחומרי ישיבת ועדת הכנסת בנושא עלייה וקליטה, שהוקדשה לדיון מקיף בבעיה זו, עולה כי בשנת 2009 נרשמו כ-15 אלף עולים חדשים עם ליקוי שמיעה ברשומות רפואיות וחברתיות.

/מקור: "פרוטוקול מס '48 מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות" של הכנסת, 1 בדצמבר 2009/.

​

הנתונים שהוצגו לעיל תואמים את התוצאות שהתקבלו במהלך מחקר מקיף שהוזמן על ידי משרד הכלכלה  על איסוף נתונים על חרשים וכבדי שמיעה בישראל  בשנת 2016 בו נמצא כי בישראל ישנם כ -67 אלף איש עם ליקוי שמיעה בגיל העבודה (מגיל 20 עד 64), בעוד ש- 19.6% מהם (יותר מ 13 אלף איש) היו עולים חדשים ממדינות חבר העמים. על פי ההערכות שלנו, הקבוצה של דוברי רוסית של החרשים וכבדי שמיעה גדולה כמותית, ובנוסף ניקח בחשבון את אלה שעלו לישראל לפני יותר מעשר שנים, ולכן איבדו את המעמד של עולה חדש. יש להוסיף לכך שגם אנשים בגיל העבודה - צעירים מתחת לגיל 20 ומעל 64 שנים, שנשארו מחוץ לתחום המחקר.

/מקור: "לקט נתונים אודות חרשים ולקויי שמיעה בישראל",10.04.2016/.